איך להתמודד נפשית עם פציעות בתור אתלט?

יוצא לנו לראות בכל ענף ספורט שמתעסקים בו בצורה מקצועית , במיוחד תחרותית לראות אתלטים עוברים פציעות ואין להם מענה או דרך התמודדות פסיכולוגית עם הפציעה אני חושב שהתמודדות הנפשית עם פציעה חשובה לא פחות  מפיזותרפיה , משככי כאבים וכו׳ 

היום אדבר על 2 נקודות חשובות שיתייחסו לפציעות 

איך להתמודד עם הפציעה? 

התגובות של ספורטאים לפציעות ודרכי ההתמודדות שלהם גם כן שונות מספורטאי לספורטאי, אולם ישנן תגובות אופייניות. ישנם ספורטאים הרואים בפציעה קטסטרופה להגדרת-העצמי שלהם ולעתיד המקצועי והכלכלי. ישנם ספורטאים הרואים בפציעה סוג של מנוחה והתאוששות מהשגרה המכבידה של חיים תחרותיים, וישנם ספורטאים הרואים בפציעה תירוץ מקובל לפרוש מספורט בצורה מכובדת. חשוב לציין ש-5% עד 24% מהספורטאים חווים רמות קליניות של מצוקה פסיכולוגית לאחר פציעה. נתונים אלה מדאיגים ומחייבים הורים ומאמנים לשים לב לתגובות מצוקה אופייניות כגון תחושות דיכאון, כעס ובלבול, הכחשה של חומרת הפציעה, אובססיה לחזור ולשחק, אובדן משקל ותיאבון.

במקרה שהספורטאי מגדיר את עצמו כבן-אדם רק דרך הספורט ולא השכיל לפתח לעצמו תחומי עניין אחרים המעניקים לו ביטחון ותחושת ערך-עצמי בחיים (בשפה מקצועית זה נקרא "זהות אתלטית" חזקה) אזי אנחנו רואים נטייה גבוהה יותר לתגובות רגשיות שליליות לאחר פציעה. חשוב שמאמנים, הורים, וחברים יעניקו תמיכה נפשית יומיומית לספורטאי החווה פציעה. כמו כן,יש לדאוג שהספורטאי יישאר קרוב לספורט. ספורטאים המשתמשים בכלים מנטאליים של הצבת יעדים, דיבור-פנימי חיובי, והדמיה, מחלימים מהר יותר. חשוב שבתהליך השיקום יתבצע תיאום בין הרופא המטפל (או המנתח), וצוות השיקום, וכן שיהיה מענה במקרה שלנו בספורט בפאווארליפטינג מענה מהאמן והזנה שלו לדיבור פנימי חיובי ועידוד.

הנקודה השניה שרציתי להתייחס אליה , היא איך לחזור לביצוע פעילות ספורטיבית אחרי שהאתלט  משתקם , הטעות הכי חמורה לחשוב שאנחנו נמשיך מאותה נקודה שעצרנו בה וננסה להגיע אליה הכי מהר שאפשר בכל מחיר. עלול לגבות מאיתנו אכזבה ואולי אפילו לסכן את עצמינו בעוד פציעה. אני בעד ״לבנות מחדש״. אם זו תוכנית אימונים או סדר אימונים חדש ולהיות הכי הדרגתי שאפשר מבלי לתכנן תחרות או לחשוב על ההגעה לשיא שהאתלט היה נמצא בו אלא לתת לו זמן לקבל ביטחון מוחלט שהפציעה מאחוריו והוא יכול להתקדם הלאה.

חשוב גם להתמקד במה שבשליטת האתלט  ולהסיר דאגה ממה שלא בשליטתו ולגרום לו להבין זאת שתהליך  השיקום איננו רציף וליניארי. יכולים להיות קשיים רבים, כולל נסיגה בהתקדמות וללמוד להתמודד עם כאבים בצורה יעילה במידה שהכאב כמובן לא קיצוני מדי.

כותב המאמר, זאזה חרבדיה